החלפת נעלים

הגיע כנראה בזמן, הורדתי את ה on cloud וחזרתי לברוקס הקבועות שלי.
גוסט, 7 הפעם,  והכאבים בקרסול ימין ירדו. באימון הקודם 3-4, עכשיו 2. נראה איך יהיה בהמשך היום והלאה.

image

מודעות פרסומת

איזה מזל – החגים

אימוני בוקר עם ה-כנופיה. עדיין בסימן ריצה / הליכה.
לאור חזרה טובה יותר, 7 דקות ריצה, דקה אחת הליכה. 6 פעמים השבוע, ובשבוע הבא 7 חזרות.
אימון כח וגמישות בכל פעם בסוף.

הצד החיובי של החגים.

image

פתיחה 2

פתאום שמתי לב, שהכותרת של הבלוג עשויה להיות מוזרה. איזה פדלאה בראש שלך?
אז כן, נקודת הפתיחה היתה חוסר היכולת לרוץ רצוף אפילו לא דקה אחת שלמה.
וכן, אני זוכר את האימון הראשון, שבו רצנו 1/2 דקה, ואח"כ 2 דקות הליכה, ואת הפעם הראשונה שרצנו  20 דקות רצוף, ואת ה 10 הראשון (במרתון ת'א 2013) ואפילו את הפעם הראשונה שבאתי למרוץ הלילה של רחובות בידיעה ברורה שאני הולך לסיים את המסלול ללא קושי.
אבל, ובעיקר אני זוכר את 40 שנותי הראשונות שבהן כל פעילות גופנית (מלבד אופני השטח) היו "מוקצה מחמת מיאוס".

image

ארוחת הבוקר

צילום של צלחת ארוחת הבוקר לאחר עוד אימון. קצר, עם חישוקים ומתיחות, ובלי לשכוח את חימום המפרקים ממש בהתחלה.

חימום מפרקים:
1. סיבובי קרסול פנימה והחוצה החוצה
2. סיבוב מפרק האגן פנימה והחוצה
3. מתיחה של הברכיים בעמידה לכיון החזה
4. סיבובי ברכיים לשני הצדדים
5. סיבוב האגן לשני הצדדים בתנועה מעגלית.
הכל בעדינות והמספר חזרות קטן.

התחלה חדשה

החלטה יש, עכשיו צריך תוכנית. התחלה, כמו מההתחלה, אחרי הפציעה, ההשבתה, הקיץ המזוויע, ממש שוב מהתחלה.
אבל הפעם עם המון אימוני כח וחיזוקים, ומתיחות.
הכל, כדי כאשר יגיע  ,אותו הקיר שבמרתון, הוא יהיה 'בר טיפוס'.

אז התחיל את האימונים היום. בינתיים לאט וקל. אחר כך יהיה יותר, מהכל. אבל לזה יש עוד זמן.

סיכום:
5 פעמים 5 דקות ריצה + דקה הליכה.
אימון כח, סקווטים, לאונצ'ים, המסטרינג, תחת ובטן.
בסוף מתיחות.

image

פתיחה

אני רץ,  בקרוב זה כבר שלוש שנים. זה פשוט לא להאמין שאני,  היום מתקרב בצעדי ענק ל 44 כותב על את זה.  מעלה את זה על בדל אצבעותי.
זה לא להאמין שבארון הבגדים שלי יש מדף שלם של בגדי ריצה.

את הבלוג הזה אני פותח,  מרשה לעצמי להתחיל לדבר במונחים של רץ אחרי הפעם השנייה שסיימתי ריצת חצי מרתון.
המחשבה להגיע לריצת מרתון,  התחילה אחרי שסיימתי 10 קמ' לראשונה,  אבל עכשיו האתגר הזה,  הגיע לרמה שאפשר להתחיל לחשוב עליו ברצינות.

אני אנסה לתאר,  צעד קדימה וצעד אחורה,  את התהליך עד עכשיו. את ההכנות וההערכות לריצת המרתון הראשונה שלי.

הבלוג הזה הוא אישי,  אבל את התהליך עד עכשיו עשיתי עם שותפים. למעשה, שותפות. קבוצה הריצה של סתריה, שלימים התאחדה עם הקבוצה של רחובות,  ומתוכה התגבשה לה 'ה-כנופיה', הן השותפות שעושות איתי את הדרך הזו, הארוכה. מי יותר ומי פחות.